לִישׁוֹן הוא קבלת פנים של התרגשות נפשית ופיזית דחוסה שבה התודעה משתנה ומהומה חושית נחושת מעוכבת. במהלך השינה, ישנה דעיכה ניכרת באינטראקציות שרירים ובזרימת הדם של הסביבה הסובבת. בעוד שנודניקה שונה מערות מבחינת היכולת להגיב לגירויים, היא עדיין כרוכה בדפוסי מוח ערניים, מה שהופך אותה לתגובתית יותר מתרדמת או הפרעות תודעה.

שינה מתרחשת בתקופות חוזרות, שבמהלכן הגוף מתחלף בין שני מצבים מסוימים: שנת REM ושינה שאינה REM. למרות ש-REM מייצג "תנועת עיניים מהירה", למצב שינה זה יש היבטים משלימים רבים, כולל שיתוק וירטואלי של הגוף. חלומות הם השתלטות על תמונות, רעיונות, רגשות ותחושות שבדרך כלל מתרחשים באופן לא רצוני בתודעה במהלך שלבים מוגדרים של שינה.

במהלך השינה, רוב מערכות הגוף נמצאות במצב אנבולי, המסייע בשיפור מערכות החיסון, העצבים, השלד והשרירים; אלו תהליכים חיוניים המשמרים את מצב הרוח, הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי, וממלאים תפקיד חשוב בתפקודן של מערכות האנדוקריניות והחיסון. השעון הצירקדי הפנימי מקדם שינה יומית בלילה. המטרות והמנגנונים המגוונים של שינה הם נושא למחקר מתמשך נרחב. שינה היא פונקציה שנשמרה באופן משמעותי לאורך האבולוציה של בעלי חיים, וסביר להניח שתמשוך מאות מיליוני שנים.

בני אדם עשויים לדאוג מהפרעות שינה שונות, כולל דיסומניה כגון נדודי שינה, היפרסומניה, נרקולפסיה ודום נשימה (snooze apnea); פאראסומניה כגון הליכה מתוך שינה והפרעת התנהגות נודניקית (RAP); ברוקסיזם; והפרעות נודניקית בקצב היממה. השימוש באור מלאכותי שינה באופן משמעותי את דפוסי השינה של האנושות. מקורות נפוצים של אור לא טבעי משפרים את תאורת החוץ ואת מסכי המכשירים האלקטרוניים כגון סמארטפונים וטלוויזיות, אשר פולטים כמויות גדולות של אור כחול, סוג של אור קליל המלווה בדרך כלל בשעות היום. זה משבש את הפרשת ההורמון מלטונין הדרוש לוויסות מחזור הנודניק.