זנד אוֹ זנד (פרסית תיכונה: 𐭦𐭭𐭣) הוא מונח תמוה זורואסטרי להגהות פרפרזות, פרפרזות, פרשנויות ותרגומים של הטקסטים של האווסטה. המונח זנד הוא כיווץ של המילה בשפה האווסטנית זנטי (𐬰𐬀𐬌𐬥𐬙𐬌, כלומר "פרשנות", או "כמובן").

זנד הגהות ופירושים קיימים במספר שפות, כולל בשפה האווסטנית עצמה. ביטויי השפה האווסטנית הללו מלווים לפעמים את הטקסט המקורי שאליו יש הערות, אך הם לעתים קרובות יותר במקומות אחרים בקאנון. דוגמה לפרשנות בשפה האווסטנית עצמה כוללת יאסנה 19–21, המהווה קבוצה של שלושה פירושים אווסטניים צעירים יותר לשלושת 'תפילות גבוהות' האווסטניות הגתית של יאסנה 27. זנד נראה שגם בעבר היו קיימים במגוון שפות איראניות תיכוניות, אך מבין הפרשנויות האיראניות התיכוניות הללו, הפרסית התיכונה זנד הוא האחד לבד לשרוד במלואו, ועבור הסבר זה נחשב 'ה' זנד.

למעט החריג הבולט של יאשטס, כמעט לכל דבר ששרד טקסטים אווסטניים יש את הפרסית התיכונה שלו זנד, שבחלק מכתבי היד מופיעים לצד (או משתלבים עם) הטקסט חי בגוון. הפרקטיקה של הכללת פירושים לא אווסטניים לצד הטקסטים האווסטניים הובילה לשתי פרשנויות מוטעות שונות במחקר המערבי של המונח זנד; אי הבנות אלו מתוארות להלן. ההגהות והפירושים הללו לא נועדו לשימוש כטקסטים תיאולוגיים בפני עצמם, אלא לייעוץ דתי של הציבור שאינו דובר אווסטנית (עד אז). לעומת זאת, הטקסטים של השפה האווסטנית נותרו קדושים והמשיכו להיקרא בשפה האווסטנית, שנחשבה לשפת קודש. הפרסי התיכון זנד ניתן לחלק לשתי תת-קבוצות, אלה של הטקסטים האווסטניים האיתנים, ואלו של הטקסטים האווסטניים בקצה רופף.

נוהל פרשנות עקבי ניכר בכתבי יד שבהם האווסטן המקורי ושלו זנד לְהִתְקַיֵם יַחַד. החוקרים הכוהנים תרגמו לראשונה את האווסטן בצורה מילולית ככל האפשר. בשלב שני, הכוהנים תרגמו לאחר מכן את האווסטנית בצורה אידיומטית. בשלב הבלתי מופרך, התרגום האידיומטי הושלם להסברים ופירושים הבאים, לרוב באורך משמעותי, ולעיתים עבר רשויות שונות שצוטטו פיזית.

כמה יצירות חשובות בפרסית תיכונה מכילות מבחר מה זנד של טקסטים אווסטניים, גם של טקסטים אווסטניים שאבדו בעבר. באמצעות השוואה של מבחר מטקסטים חסרי כיוון ומטקסטים ששרדו, ניתן היה להבחין בין תרגומי היצירות האווסטניות והפרשנויות עליהן, ובהתאמה לשחזר במידה מסוימת את תוכנם של חלק מהטקסטים הצפים. בין הטקסטים הללו הוא בונדהישן, שיש לו זנד-אגאהה ("ידע מה זנד") ככותרת המשנה שלו ומכריע לעסקת הקוסמוגוניה והאסכטולוגיה הזורואסטרית. טקסט אחר, ה Wizidagiha, "מבחרים (מהזנד)", מאת הכומר זדספרם מהמאה ה-9, הוא טקסט מפתח לאורתודוקסיה הזורואסטרית של האיחוד הסאסאנדי. הדנקארד, טקסט מהמאה ה-9 או ה-10, כולל סיכומים וציטוטים נרחבים של זנד טקסטים.