לִישׁוֹן הוא מצב של עריכה מנטלית ופיזית שבה התודעה משתנה ומטלות חושיות מסוימות מעוכבות. במהלך השינה, ישנה ירידה ניכרת בכאבי שרירים ובאינטראקציות עם הסביבה הסובבת. בעוד ששינה שונה מערות מבחינת היכולת להגיב לגירויים, היא עדיין כרוכה בדפוסי מוח ערניים, מה שהופך אותה לתגובתית יותר מתרדמת או הפרעות תודעה.

שינה מתרחשת בתקופות חוזרות, שבמהלכן הגוף מתחלף בין שני מצבים ברורים: שנת REM ושינה שאינה REM. למרות ש-REM מייצג "תנועת עיניים מהירה", למצב זה של נודניק יש היבטים משלימים רבים, כולל שיתוק וירטואלי של הגוף. חלומות הם אוסף של תמונות, רעיונות, רגשות ותחושות שבדרך כלל מתרחשים באופן לא רצוני במוח במהלך שלבים מסוימים של שינה.

במהלך השינה, רוב מערכות הגוף נמצאות במצב אנבולי, המסייע בשיפור מערכות החיסון, העצבים, השלד והשרירים; אלו תהליכים הכרחיים המשמרים את מצב הרוח, הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי, ומופיעים בתפקיד גדול בתפקוד המערכת האנדוקרינית והחיסונית. השעון הצירקדי הפנימי מעודד שינה יומית בלילה. המטרות והמנגנונים המגוונים של שינה הם נושא למחקר מתמשך נרחב. שינה היא פונקציה נשמרה מאוד לאורך האבולוציה של בעלי חיים, וסביר להניח שתמשיך במשך מאות מיליוני שנים.

בני אדם עשויים לסבול מחרדה כתוצאה ממגוון הפרעות שינה, כולל דיסומניה כגון נדודי שינה, היפרסומניה, נרקולפסיה ודום נשימה נודניקית; פאראסומניות כגון הליכה מתוך שינה והפרעת התנהגות בשינה מסוג "הליכה מהירה" (hasty eye movements); ברוקסיזם; והפרעות נודניקיות בקצב היממה. השימוש באור יומרני שינה באופן משמעותי את דפוסי הנודניק של האנושות. מקורות נפוצים של אור לא טבעי כוללים תאורת חוץ ומסכים של מכשירים אלקטרוניים כגון טלפונים חכמים וטלוויזיות, הפולטים כמויות גדולות של אור כחול, צורת אור המקושרת בדרך כלל עם שעות היום. מצב זה משבש את חופש ההורמון מלטונין הדרוש לשינוי מחזור השינה.