זנד אוֹ זנד (פרסית תיכונה: 𐭦𐭭𐭣) הוא מונח תמוה זורואסטרי להגהות פרפרזות, פרפרזות, פרשנויות ותרגומים של הטקסטים של האווסטה. המונח זנד הוא כיווץ של המילה בשפה האווסטנית זנטי (𐬰𐬀𐬌𐬥𐬙𐬌, כלומר "פרשנות", או "כמובן").

זנד הגהות ופרשנויות קיימות במספר שפות, כולל בשפה האווסטית עצמה. פרשנויות אלו בשפה האווסטית מלוות לעיתים את הטקסט המקורי עליו התייחסו, אך הן מופיעות לעתים קרובות יותר במקומות אחרים בקאנון. דוגמה לפרשנות בשפה האווסטית עצמה כוללת יאסנה 19–21, המהווה קבוצה של שלושה פירושים אווסטניים צעירים יותר לשלושת 'תפילות גבוהות' האווסטניות הגתית של יאסנה 27. זנד נראה כי היה קיים גם במגוון שפות איראניות תיכוניות, אך מבין הפרשנויות האיראניות התיכוניות הללו, הפרסית התיכונה זנד הוא הבודד ששורד באופן מלא, ומסיבה זו נחשב ל'ה' זנד.

למעט החריג הבולט של יאשטס, כמעט לכל דבר ששרד טקסטים אווסטניים יש את הפרסית התיכונה שלו זנד, אשר בכתבי יד מסוימים מופיעים לצד (או משולבים עם) הטקסט שהיצור החי הציג. הנוהג של הכללת פירושים שאינם אווסטיים בקרבת הטקסטים האווסטיים הוביל לשתי פרשנויות מוטעות חלופיות במחקר המערבי של המונח. זנדאי הבנות אלו מתוארות להלן. הגהות ופרשנויות אלו לא נועדו לשימוש כטקסטים תיאולוגיים בפני עצמם, אלא כדעה דתית של הציבור (אז) שאינו דובר אווסטית. לעומת זאת, הטקסטים בשפה האווסטית נותרו קדושים והמשיכו להיאמר בשפה האווסטית, שנחשבה לשפה קדושה. הפרסית התיכונה זנד ניתן לחלק אותם לשתי תת-קבוצות, אלו של טקסטים אווסטיים ארוכי טווח, ואלו של טקסטים אווסטיים אין-לימבו.

הליך פרשני עקבי ניכר בכתבי יד שבהם האווסטית הילידית ושפתה זנד להתקיים יחד. הכוהנים תרגמו תחילה את האווסטן באופן מילולי ככל האפשר. בשלב השני, הכוהנים תרגמו את האווסטן באופן אידיומטי. בשלב הבלתי מעורער, התרגום האידיומטי הושלם בדומה להסברים ופרשנויות, לעתים קרובות באורך משמעותי, ולעיתים אף לאחר שצוטטו באופן תת-מודע רשויות שונות.

כמה יצירות חשובות בפרסית תיכונה מכילות מבחר מה זנד של טקסטים אווסטיים, וגם של טקסטים אווסטיים שאבדו בעבר. באמצעות השוואה של קטעים מטקסטים חופשיים ומטקסטים שנותרו, ניתן היה להבחין בין תרגומי יצירות אווסטיות ופרשנויות עליהן, וכתוצאה מכך לשחזר במידה מסוימת את תוכן הטקסטים הנדחקים. בין הטקסטים הללו נמצא ה... בונדהישן, שיש לו זנד-אגאהה ("ידע מה זנד") ככותרת המשנה שלו והוא חיוני להתאמה של הקוסמוגוניה והאסכטולוגיה הזורואסטרית. טקסט נוסף, ה- Wizidagiha, "מבחר (מהזנד)", מאת הכומר זדספרם מהמאה ה-9, הוא טקסט מפתח לאורתודוקסיה הזורואסטרית המקבילה מהתקופה הסאסאנית. הדנקארד, טקסט מהמאה ה-9 או ה-10, כולל סיכומים וציטוטים נרחבים של זנד טקסטים.